ביום רביעי האחרון
יצאה כיתת האזרחים הוותיקים לסיור באזור קיסריה, הסיור התחיל בתחנת הכוח
"אורות רבין" שבחדרה, במרכז המבקרים של התחנה למדה הכיתה על ההיסטוריה
של חברת החשמל מיום הקמתה ע"י פנחס רוטנברג, בין השאר למדנו שהעיר השנייה
בארץ ישראל שחוברה לרשת החשמל הייתה טבריה, מיד אחרי תל-אביב, למדנו כיצד פועלת
תחנת כוח, ובמגוון סוגי הדלק בהם מונעות תחנות הכוח בארץ, כמות החשמל המיוצרת
והתוכניות לטווח רחוק.
מתחנת הכוח המשכנו
לעתיקות קיסריה שם ראינו את מפעל הבניה האדיר של המלך הורדוס שבנה בנוסף לעיר גם
נמל מלאכותי הגדול ביותר באגן המזרחי של הים התיכון בעזרת שיטות בניה שהיו חדשניות
ביותר באותם ימים (לפני יותר מ-2000 שנים).
בקיסריה למדנו גם על
המרד הגדול שהתחיל בקיסריה והתפשט בכל רחבי הארץ, וגם על ימיו האחרונים של רבי
עקיבא שבשרו נסרק במסרקות ברזל בכיכר העיר.
המשכנו לקיבוץ שדות
ים וביקרנו בבית חנה סנש שם למדנו את קורות חייה של הצנחנית העברייה הראשונה
שנולדה וגדלה בהונגריה למשפחה מתבוללת, בשנת 1939 בגיל 18 עלתה לארץ בעקבות קולות
ליבה שאמר לה שזה הבית, הילדה ההונגריה המפונקת ועדינת הידיים למדה חקלאות בנהלל
ועבדה בשדה ולבסוף בחרה להתיישב בקיבוץ שדות ים ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה
והידיעות על השמדת היהודים התגייסה לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים, עברה קורס
צניחה וצנחה מאחורי קווי האויב ביוגוסלביה ובעזרת הפרטיזנים חצתה את הגבול
להונגריה מולדתה, שם נתפסה נכלאה ועונתה קשות ולבסוף הוצאה להורג מבלי למסור
לשוביה אף לא ידיעה אחת מלבד שמה ודרגתה.
חנה סנש נרצחה בהיותה
בסה"כ בת 23 ומלבד מזוודה ישנה ובה כ-40 שירים שכתבה ויומן אישי לא נשאר
אחריה דבר, חנה סנש נחקקה בזיכרון האומה כצנחנית הראשונה, כלוחמת ללא חת וכמשוררת
שהשיר הכי ידוע שלה הוא "הליכה לקיסריה" שמוכר יותר כ"אלי אלי שלא
יגמר לעולם".
ולסיכום היה יום טיול
ששילב ישן וחדש במזג אויר יפה, ראינו, למדנו והחכמנו. ומחכים לסיור הבא.
